דילוג לתוכן

מכרתי חומוס כדי לקנות רובוט

קוראים לי אחיה סביר, בן 17 מירושלים. RushPoint לא נולדה באיזה ישיבת אסטרטגיה נוצצת, אלא פשוט כי רציתי לשחק משהו שלא היה קיים בשטח.

  1. סנסנה, וחומוס תמורת רובוט

    גדלתי בסנסנה, יישוב קטן בדרום הר חברון. כשיורדים שם לשטח מבינים מהר מאוד שאם משהו חסר, פשוט בונים אותו. ככה התחלתי לעבוד עם עץ ועם הידיים. כשרציתי להיכנס לתחום הרובוטיקה, ההורים שלי לימדו אותי להגיע לכסף בעצמי. התחלתי למכור חומוס ביישוב. כשיכולתי לבסוף לקנות אותו, גיליתי שחלק מעניין לא פחות מהבנייה הוא בכלל הקוד שמפעיל אותו. ככה למדתי לתכנת.

  2. שלוש שנים בבוסטון

    במשך שלוש שנים גרנו בבוסטון. שם הובלתי קבוצת רובוטיקה ולמדתי שפת תכנות אמיתית ראשונה. זו הייתה פעם ראשונה שבניתי משהו ביחד עם עוד אנשים ומול לוח זמנים צפוף. במקביל נכנסתי חזק לספורט. רצתי חצי מרתון, שיחקתי כדורסל, התאמנתי בהיאבקות והתחלתי קליסטניקס. בסופו של דבר, גם בספורט וגם בקוד הרעיון זהה: מבינים מה באמת עובד רק כשיוצאים לשטח ומנסים.

  3. חזרה לירושלים

    בגיל 15 חזרתי לארץ ועברתי לגור אצל סבא וסבתא בירושלים כדי ללמוד בהימלפרב. אני במגמת מכטרוניקה, פיזיקה ומתמטיקה, ומוביל את צוות המכניקה ברובוטיקה. במקביל הדרכתי בבני עקיבא, ושם קלטתי כמה קשה להרים פעילות טובה לקבוצה גדולה בלי שהכול יתבלגן.

  4. למה בניתי את RushPoint

    כשניסיתי להרים מירוץ משימות אמיתי, ראיתי איך הכול נשבר מהר. דפים שמתבלגנים, תחנות שצריך ללכת לשם ולבדוק כל שנייה שהכול בסדר, וקבוצות שסתם עומדות ומשתעממות. רציתי כלי פשוט שמאפשר לכל אחד להרים משחק שטח זורם בלי צורך בצוות הפקה. היה לי חשוב שזה יתאים לכולם: ילדים ביסודי, נוער וגם למבוגרים, כי המנוע הוא אותו מנוע ורק המשימות משתנות.

מכיוון שאני עדיין בתיכון, את רוב העבודה אני עושה בערבים ובסופי שבוע. אני משתדל כמה שיותר למקד את הזמן שלי ככה שכל כלי שנכנס למערכת נולד כי מישהו היה צריך אותו בשטח. אם אתם מפעילים משחק ומשהו חסר לכם, תכתבו לי. אני קורא כל הודעה.